{מאת: ספיר מור}
סביבות ספורט מספקות הזדמנות נרחבת להשוואה חברתית של תכונות פיזיות כמו מבנה גוף ומראה, כמו גם ביצועים ומיומנויות גופניות (Cash & Smolak, 2011). המוטו האולימפי ״מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר״ מוכר לרבים מאיתנו, ובתוכו מובלעת הנטייה האנושית להשוואות ולרצון להיות ״יותר״ מהאחר. ואכן, ספורטאיות וספורטאים תחרותיים מרגישים לא פעם שתחרויות ספורט מלכתחילה מעמידות אותם בסיטואציה השוואתית, המכריחה אותם להתמקד בביצוע טוב יותר מהיריב, בכדי לנצח. מי המתעמלת האומנותית שתזכה לציון המירבי מקרב הרכב שופטי התחרות? מי ינצח על משטח הג'ודו ויזכה להגיע לפודיום? אפילו בטרם התחרות- ספורטאיות וספורטאים משווים ושואלים את עצמם- מי יפתח בהרכב ומי יישב על הספסל? כמה זמן משחק יהיה לי לעומת שאר חברי הקבוצה?
כיצד ההשוואות החברתיות הללו בספורט משפיעות על הדרך שבה אנו רואים את עצמנו? האם ספורטאיות וספורטאים מרגישים חזקים, טובים ומוצלחים יותר כאשר יתמודדו וישוו עצמם ליריבים טובים יותר? או שמא התמודדויות מעין אלה מטילות ספק על טיבם? התשובה היא שזה תלוי. למעשה, זה תלוי בהמון פרמטרים, בין היתר ברצון לשמר הערכה עצמית (Tesser, 1988).
על כן, בפוסט זה אבקש לבחון את הקשר בין השוואה חברתית להערכה העצמית והשפעתו על הספורטאי/ת. בסופו, אציע דרכים לניהול הדחף להשוואה חברתית, לטובת בריאותנו הנפשית.
השוואה חברתית
השוואה חברתית היא דחף מולד המניע אינדיבידואלים בכל התרבויות (Festinger, 1954). תיאוריית ההשוואה החברתית מניחה שהשוואות עם אחרים משמשות בסיס להערכה עצמית (Sparkes et al., 2012), צורך בהשתייכות והערכה (Verduyn et al., 2020). השוואה שכזו, מספקת מידע על המקום שבו אנו ממוקמים בסדר החברתי, ועוזרת לנו להגדיר את עצמנו.
היבטים חיוביים ושליליים של השוואה חברתית
השוואות מצד אחד עשויות להועיל לנו, בעיקר כשההשוואה לאחרים נעשית כדרך למדידת ההתפתחות האישית שלנו, דרך לשיפור ולפיתוח דימוי עצמי חיובי יותר. מצד שני, נדרשת משמעת עצמית בכדי להימנע מהמלכודות של השוואה שלילית, אשר עלולה להוביל למצב רוח ירוד, לתחושות של חוסר ערך וחוסר יציבות רגשית.
השוואה חברתית כלפי מטה (לפחות טובים ממני) בהיבטה החיובי יכולה לשפר את מצב הרוח ותחושת הערך העצמי. כך, ספורטאים שזכו במדליית ארד והשוו עצמם ״כלפי מטה״ לאדם על המקום הרביעי ("הגעתי לפודיום"), היו מאושרים יותר מספורטאים אשר זכו במדליית כסף והשוו עצמם ״למעלה״ לזוכה במדליית הזהב ("פשוט פספסתי את ההזדמנות לזכות במדליית הזהב") (Allen et al., 2019). אך להשוואה חברתית כלפי מטה יש גם היבט שלילי- היא עלולה להוביל לביטחון יתר או לחילופין להסתמכות על השוואה לרמת יכולת שאינה תואמת את הפוטנציאל שלנו.
השוואה חברתית כלפי מעלה (ליותר טובים ממני), מצד אחד עשויה לעורר השראה ולשמש כמקור למוטיבציה ולשיפור ביצועים (כשהמטרה נתפסת כברת השגה). כך, במחקר שנעשה בקרב ספורטאי קולג׳ ברמה מקצוענית-לאומית, נמצא שהשוואת עצמך לספורטאים טובים יותר (השוואה כלפי מעלה) מניעה ככל הנראה השקעת מאמצים וביצועים אתלטיים טובים יותר. אולם, המחיר של השוואה זו בקרב אותם סטודנטים היה בירידת רמת האושר (לעומת סטודנטים שהשוו כלפי מטה; Diel et al., 2021). בהיבטה השלילי, השוואה חברתית כלפי מעלה עלולה לקדם שיפוטיות, ביקורתיות ותחרותיות יתר, ובכך לאיים על הערכה העצמית שלנו. במקרים כאלו אנו עלולים להרגיש בושה, אכזבה, חוסר שביעות רצון מהעצמי, ובהמשך חוסר שביעות רצון מהחיים ואפילו תחושת דיכאון (Kamkar et al., 2012).
מה ניתן לעשות מכאן והלאה?
השוואות הן בלתי נמנעות, ולכן אין זה אפשרי (וגם לא רצוי) לברוח מהן. לכן, חשוב שתהיו מודעים לצורה בה אתם משתמשים בהשוואות על-מנת להעריך את עצמכן/ם . ניתן ללמוד כיצד לערוך את ההשוואות הללו בצורה מאוזנת ומודעת יותר, שתסייע לכם לשמור על הערך העצמי שלכם יציב יחסית. לתת פרספקטיבה מעמיקה יותר על העליות, הירידות והאתגרים, שהם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות וההתקדמות הטבעית שלכם כספורטאיות וספורטאים.
- השוו על ציר הזמן האישי של המסע שלכם- כלומר, השוואה של עצמי היום אל העצמי שהייתי (בחודש שעבר, בשנה שעברה…). אגב, גם אם השוואה מן הסוג הנ״ל מציפה מולכם מצב פחות רצוי של ביצועים שאינם בשיאם- אל לכם לחשוש! מדובר במהלך טבעי של ההתפתחות, וגם מתקופות פחות זוהרות ניתן ללמוד שיעורים חשובים על עצמינו, ולהתחזק בהיבט הנפשי, המנטלי והפיזי, בדרך אל הגרסה הטובה ביותר של עצמיכם J
- היו מודעים לפרשנות שלכם להשוואות לקויות- ישנה נטייה להשוות לסטנדרטים גבוהים ומתורגלים להפליא, השוואה לקויה שמלכתחילה עלולה להעיב על ההערכה העצמית שלכם, ובהמשך על המוטיבציה שלכם בספורט.
- התייחסו לתהליך- במקום להשתמש במילים כמו "כישלונות" ß הגדירו אותם מחדש כשיעורים לחיים, כאתגרים או כהזדמנויות חדשות לצמיחה. טרמינולוגיה בריאה מייצרת התבוננות בריאה יותר.
- נסו לייצר הרגל חדש של פירגון עצמי- תרגלו דיבור עצמי חיובי תוך הוקרת תודה על מה שטוב במסלול המקצועי והאישי שלכם. כשאתם חשים ברי מזל, אתם לא זקוקים להשוואות J
- בחרו לשאוף ל״שלמות״, ולא למושלמות.
רשימת מקורות
Allen, M. S., Knipler, S. J., & Chan, A. Y. (2019). Happiness and counterfactual thinking at the 2016 Summer Olympic Games. Journal of sports sciences, 37(15), 1762-1769.
Cash, T. F., & Smolak, L. (Eds.). (2011). Body image: A handbook of science, practice, and prevention. Guilford press.
Diel, K., Broeker, L., Raab, M., & Hofmann, W. (2021). Motivational and emotional effects of social comparison in sports. Psychology of Sport and Exercise, 57, 102048.
Festinger, L. (1954). A theory of social comparison processes. Human relations, 7(2), 117-140.
Kamkar, K., Doyle, A. B., & Markiewicz, D. (2012). Insecure attachment to parents and depressive symptoms in early adolescence: Mediating roles of attributions and self-esteem. International Journal of Psychological Studies, 4(2), 3.
Sparkes, A. C., Pérez-Samaniego, V., & Smith, B. (2012). Social comparison processes, narrative mapping and their shaping of the cancer experience: A case study of an elite athlete. Health:, 16(5), 467-488.
Tesser, A. (1988). Toward a self-evaluation maintenance model of social behavior. In Advances in experimental social psychology (Vol. 21, pp. 181-227). Academic Press.
Verduyn, P., Gugushvili, N., Massar, K., Täht, K., & Kross, E. (2020). Social comparison on social networking sites. Current opinion in psychology, 36, 32-37.
| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים | 