{מאת: יותם אלמליח}
עבור רוב האוכלוסייה, גיל הפרישה הוא בסביבות 60-70, אך קריירת ספורט מקצועית היא קצרה בהרבה, וגיל הפרישה נמוך משמעותית. מחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע של ספורטאים מקצועיים הוא לרוב מתחת לגיל 30 (RBC Wealth Management, 2023). פרישה מוקדמת זו עלולה להוביל למשבר זהות משמעותי ולגרום לקשיים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים.
ורד בוסקילה (2022) תיארה את חוויית הפרישה שלה כמאיימת ומטלטלת:
"ההסתגלות לפרישה היא חוויה מפחידה ומטלטלת. מרגישים פחד וריק … את מתחילה לשאול את עצמך שאלות – הייתי הכי טובה בעולם, אז בגיל 30 השיא שלי כבר מאחוריי? ומה עכשיו? שאלות שאנשים שואלים את עצמם בסוף שנות העשרה או בתחילת העשרים, ולנו הספורטאים אין את הצמתים האלה בחיים."

דבריה של בוסקילה ממחישים את עומק המשבר שמלווה את הפרישה מספורט מקצועי, במיוחד כאשר הזהות האישית של הספורטאי שזורה באופן הדוק בזהותו המקצועית. חווייתה מדגישה את הצורך בהכנה נפשית לפרישה ובמתן תמיכה מקצועית לספורטאים במעבר לחיים שאחרי הקריירה בספורט.
תהליך הפרישה של ספורטאים כרוך בתחושות אבל, מצוקה וחוסר משמעות (Struthers, 2023). עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים כי הפרישה אינה בהכרח משבר טראומטי (זך ושחר, 2000). בעזרת תהליך הכנה נכון הפרישה יכולה להוות שלב התפתחותי טבעי. בנוסף, גורמים שונים כמו נסיבות פרישה חיוביות ותמיכה חברתית יכולים להקל משמעותית על המעבר.
דרכי התמודדות עם הפרישה
מודלים תיאורטיים שונים מציעים דרכים שונות להתמודדות עם פרישה מספורט מקצועי. אחת התיאוריות המרכזיות בתחום היא של (Stambulova 2009), אשר מתארת את חשיבותה של "קריירה כפולה" (Dual Career). גישה זו מדגישה את החשיבות של פיתוח קריירה מקבילה במהלך הקריירה הספורטיבית, בין אם דרך השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית או עיסוק נוסף. הדבר מאפשר לספורטאים לפתח זהות מקצועית נוספת במהלך הקריירה הספורטיבית. מחקרים מראים כי ספורטאים ששילבו עיסוקים נוספים מדווחים על מעבר קל יותר לפרישה, תחושת שליטה גבוהה יותר, ופחות קשיים נפשיים (Wylleman & Lavallee, 2004).
ניתן להתגבר על משבר הזהות באמצעות תמיכה נכונה והיערכות מוקדמת אשר כוללת פיתוח קריירה כפולה, ליווי מקצועי ומציאת אפיקים חדשים להגשמה עצמית והתפתחות אישית ומקצועית. ספורטאים שפרשו מהעיסוק התחרותי תיארו מספר אסטרטגיות מרכזיות שסייעו להם בהתמודדות עם האובדן והמעבר מהקריירה הספורטיבית. תמיכה פסיכולוגית אפשרה להם לקבל ליווי מקצועי שסייע בעיבוד רגשי ובהסתגלות לזהות חדשה. פיתוח תחומי עניין חדשים מחוץ לעולם הספורט תרם לתחושת משמעות ומוטיבציה מחודשת. חיזוק קשרים חברתיים סיפק תחושת שייכות וביטחון באמצעות יצירת מעגל תמיכה, ואילו הענקת זמן ומרחב לתהליך ההסתגלות אפשרה להם להכיר בכך שמדובר בשינוי זהותי עמוק, המחייב תהליך הדרגתי ומכיל (Struthers, 2023).
ההבנה שהפרישה מספורט היא תהליך שניתן ואף רצוי להיערך אליו יכולה לתרום רבות לשיפור רווחתם של ספורטאים מקצועיים. לפיכך, חשוב שהמערכות התומכות – ארגוני ספורט, מאמנים ומומחי בריאות הנפש – יפעלו להקנות כלים וליצור מסגרות שיקלו על המעבר. התייחסות רצינית לסוגיית הפרישה יכולה לא רק לצמצם את הקשיים הרגשיים בסיום הקריירה , אלא גם לאפשר להם להשתלב בהצלחה באפיקים חדשים ולמצוא משמעות מעבר לעולם הספורט התחרותי.