| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: תומר בר הוד}

המים הקרים עוטפים כל איבר בגוף. לפעמים, מעל פני המים, אפשר לשמוע רק את הצליל העמום של נשימות עמוקות, רגע לפני תחילת המשחה. מתחת לפני המים, כפי שמתאר מייקל פלפס, השחיין האולימפי המעוטר ביותר: "לפעמים זה מרגיש כאילו אני האדם היחיד בעולם – רק אני והקו השחור הזה במים. זה יכול להיות מדיטטיבי, אבל באותה מידה גם עלול להיות מאוד בודד". (Phelps & Marcus, 2008). לצד תחושת הבדידות, שחיינים תחרותיים מתמודדים עם אתגר מנטלי משמעותי נוסף: שגרת אימונים חזרתית.

שחייה תחרותית דורשת משמעת עצמית, לצד יכולת התמדה יוצאות דופן. שחיינים אולימפיים מקדישים בממוצע בין 4 ל-6 שעות ביום לאימונים, שכוללים שחייה של עשרות קילומטרים, אימוני כוח, וגמישות (Mack, 2003). שגרת האימונים הזו, בה השחיין חוזר על אותן תנועות ואותם מרחקים שוב ושוב, היא הבסיס לשיפור הטכניקה ולהשגת תוצאות.

עם זאת, לחזרתיות הזו יש מחיר פסיכולוגי. היא עלולה לגרום להרגשה של "טייס אוטומטי" – תחושת הספורטאי שהוא פועל ללא מעורבות מלאה או עניין, שמובילה בהדרגה לשחיקה נפשית ומלווה בתחושת ניכור וריחוק רגשי.

אין זה מפתיע בהתחשב במחקרים אשר מראים כי חשיפה ממושכת לגירויים מונוטוניים עלולה להוביל לירידה בקשב, לעלייה בשעמום, ואף לתחושות של דיכאון וחרדה (Mann & Robinson, 2009). ברמה הפיזיולוגית, חזרתיות ממושכת עלולה להשפיע על מערכת התגמול במוח. כאשר הפעילות הופכת לחזרתית מדי, המוח עשוי להתרגל לגירוי, וכתוצאה מכך, כמות הדופמין המופרשת פוחתת, מה שעלול להוביל לירידה במוטיבציה, תחושת תקיעות ובתחושת הסיפוק (Salamone & Correa, 2012) אפילו בפעילות גופנית אשר בדר"כ מאופיינת בשחרור דופמין. בנוסף, שחיקה (כתוצאה משגרה מונוטונית) עלולה להגביר אף את הסיכון לחרדת ביצוע, המתבטאת בתסמינים גופניים כמו מתח שרירים, בחילות וקצב לב מוגבר, ועלולה לשבש את הטכניקה ואת הקואורדינציה (Mellalieu, Hanton, & Fletcher, 2006).

בשונה ממשחקי כדור, כמו כדורסל או כדורגל, בהם יש אינטראקציה מתמדת עם שחקנים אחרים, גירויים ושינויים בלתי צפויים במהלך המשחק, שחייה תחרותית מתקיימת במרחב סגור ומוגדר, שבו השחיין חוזר על אותן תנועות שוב ושוב, לבדו. "זה ספורט בודד… אתה מבלה הרבה זמן בתוך הראש שלך," אמרה השחיינית האולימפית קתלין בייקר בראיון. (Axon, 2016) השקט והבדידות היחסית עלולים להעצים את הלחץ ולהקשות על ההתמודדות. היעדר גירויים חיצוניים, יחד עם הדרישה המתמדת לפרפקציוניזם, עלולים ליצור קרקע פורייה להתפתחותן של מחשבות טורדניות, ביקורת עצמית מוגברת, ופחד מכישלון (Hill et al., 2008), ושיעורי דיכאון וחוסר שביעות רצון מהקריירה (Howarth et al., 2023).

שחיינים מוכרים, שחשפו את התמודדויותיהם האישיות, העלו את המודעות שהתחושות הללו משותפות לרבים. כתוצאה מכך, גופי ספורט ואיגודים שונים בעולם משקיעים תשומת לב רבה יותר ברווחתם הנפשית של ספורטאים ופועלים ליצירת סביבה תומכת ובטוחה יותר. לדוגמה, איגוד השחייה האמריקאי (USA Swimming) השיק לאחרונה תוכניות ייעודיות להעלאת מודעות נפשית בקרב שחיינים ומאמנים, והקצה אנשי מקצוע ייעודיים לסיוע בהתמודדות עם האתגרים המנטליים בשחייה.  הבנת המנגנונים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים שעומדים בבסיס האתגרים האלה, ודאגה לכך ששחיינים לא יהיו לבד בהתמודדות, הם צעדים ראשונים בדרך ליצירת סביבה תומכת ובריאה יותר. סביבה אשר תאפשר לשחיינים לממש את הפוטנציאל שלהם, הן בבריכה והן מחוצה לה.

אם אתם שחיינים המרגישים שהלחץ מכביד, הרגישו בנוח לשתף חבר, בן משפחה או גורם מקצועי. לפעמים די במישהו שמבין, שמוכן להקשיב ומאמין שגם במים העמוקים ביותר יש דרכים להישאר על פני השטח. הכרה בקושי והעלאת הנושא לשיח אינם מפחיתים מערככם הספורטאי, אלא מעידים על כנות ואומץ בהתמודדות עם אתגר ממשי.

מקורות:

Axon, R. (2016, August 5). Olympic swimmer Kathleen Baker talks about battling Crohn's disease. USA Today.

Hammond, T., Gialloreto, C., Kubas, H., & Davis, H. H., IV. (2013). The prevalence of failure-based depression among elite and recreational athletes. Journal of Clinical Sport Psychology, 7(3), 275-286.

Hill, A. P., Hall, H. K., Appleton, P. R., & Kozub, S. A. (2008). Perfectionism and burnout in junior elite soccer players: The mediating influence of unconditional self-acceptance. Psychology of Sport and Exercise, 9(5), 630-644.

Howarth, H., Evans, G., Kruger, P., Dilkes, E., Bell, G., & Kipps, C. (2023). The prevalence of common mental health problems and associated psychosocial issues in elite swimmers. Sports Psychiatry, 2(3), 83–88.

Lochte, R. (2012, June 27). Ryan Lochte Talks Training, Celebrities, and Speedo Politics. The Telegraph.

Mack, M. (2003). The 100 best swimming drills. McGraw-Hill Education.

Mann, S., & Robinson, A. (2009). Boredom in the lecture theatre: An investigation into the contributors, moderators and outcomes of boredom amongst university students. British Educational Research Journal, 35(2), 243-258.

McCormack, L. (2021, July 21). Missy Franklin opens up about mental health struggles, anxiety before retirement. Good Morning America.

Mellalieu, S. D., Hanton, S., & Fletcher, D. (2006). A competitive anxiety review: Recent directions in sport psychology research. In S. Hanton & S. D. Mellalieu (Eds.), Literature reviews in sport psychology (pp. 1-45). Nova Science Publishers.

Phelps, M., & Marcus, A. (2008). No limits: The will to succeed. Free Press.

Salamone, J. D., & Correa, M. (2012). The mysterious motivational functions of mesolimbic dopamine. Neuron, 76(3), 470-485.

USA Swimming. (2024). SwimAssist: Mental health resources for swimmers.