{מאת: מישל וילנסקי}
החרדה מהווה תגובה רגשית טבעית לתחושת איום, ללחץ ולציפיות (Craske et al., 2011).
למרות שהתפיסה הרווחת לגבי חרדה היא שלילית, יש לה גם צדדים חיוביים וחשובים. חרדה היא תגובה טבעית של הגוף לסכנה, המסייעת לנו להיות דרוכים ומוכנים להתמודד עם מצבים מאיימים. היא מפעילה את מערכת "הילחם או ברח", שמגבירה את הערנות ומשפרת את הסיכוי להישרדות. חרדה מתונה מדרבנת אנשים לתפקד בצורה מיטבית, להיות מחויבים יותר למשימותיהם, להיערך מראש ולנקוט אמצעים למניעת כישלון. במקרים רבים, חרדה מצביעה על כך שלאדם חשובים תחומים מסוימים בחייו, כמו הצלחה במשימה, או ניצחון בתחרות. אולם, כאשר החרדה הופכת למוגזמת או לבלתי נשלטת, היא עלולה לגרום למגוון קשיים ובין היתר להגביר את הסבירות להתרחשות פציעות (Smith, Ptacek, & Patterson, 2000).
חרדה תחרותית באה לידי ביטוי בשני ממדים עיקריים: חרדה קוגניטיבית, המתבטאת במחשבות שליליות, דאגה ופחד מכישלון – וחרדה סומטית, הכוללת תגובות גופניות כגון דופק מואץ, הזעה ומתח שרירי. לשני סוגי החרדה השפעה על רמת הריכוז והתפקוד הגופני (Humara, 1999). כאשר חרדה גורמת לפגיעה בשליטה הקשבית, ספורטאים עשויים להיות פחות מודעים לסביבה שלהם, להגיב באיחור למצבים קריטיים, או לבצע טעויות מוטוריות. רמות גבוהות של חרדה עלולות לגרום לבעיות ריכוז – גורם אשר מגביר את העומס הפיזי על הגוף (Nippert & Smith, 2008). כל אלו מעלים את הסיכון לפציעות פיזיות. ספורטאים עם סימפטומים של חרדה בעונת ההכנה היו בסיכון גבוה יותר לפציעות במהלך העונה (Li et al., 2017).
התמודדות עם פציעות ספורט צריכה להתבסס על שני מרכיבים מרכזיים: מניעה מחד ושיקום וליווי לאחר פציעה מאידך. התערבויות פסיכולוגיות במטרה להפחית את עוצמת החרדה עשויות לתרום באופן משמעותי למניעת פציעות, בעיקר כאשר החרדה פוגעת בריכוז ובשליטה המוטורית. במקביל, ליווי פסיכולוגי לאחר פציעה תורם לחזרה הדרגתית ומבוססת, ומפחית את הסיכון להישנות הפציעה.
המלצות טיפוליות אפקטיביות מחייבות התאמה אישית, תוך התייחסות למשאבים, לחוזקות ולמאפיינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של כל ספורטאי. לעיתים עולה בקרב ספורטאים חשש שטיפול בחרדה עלול לפגוע בביצועים התחרותיים, אולם הספרות המחקרית אינה תומכת בטענה זו. יחד עם זאת, יש להיות מודעים להשפעות אפשריות של טיפול תרופתי על תפקוד ספורטיבי. מחקרים מצביעים על כך שתרופות למשל ממשפחת ה-SSRI אינן פוגעות בביצועים, אך המחקר בנושא עדיין מוגבל (Reardon et al., 2021).
לסיכום, כאשר החרדה נמצאת ברמה מאוזנת, היא יכולה לשמש ככלי חיובי שמדרבן להצלחה ולשיפור עצמי, אך כאשר החרדה הופכת למוגזמת או לבלתי נשלטת, היא עלולה לגרום לקשיים שונים (כגון ריכוז או מתח שרירי) אשר מגבירים את הסבירות להתרחשות פציעות. בנוסף, ישנה חשיבות לזיהוי ולניהול של גורמי לחץ פסיכו-חברתיים המשפיעים על פציעות ספורט והתאוששות מהן.
מקורות:
Craske, M. G., Rauch, S. L., Ursano, R., Prenoveau, J., Pine, D. S., & Zinbarg, R. E. (2011). What is an anxiety disorder?. Focus, 9(3), 369-388. https://doi.org/10.1176/foc.9.3.foc369
Fernández‐Castillo, A., & Caurcel, M. J. (2015). State test‐anxiety, selective attention and concentration in university students. International Journal of Psychology, 50(4), 265-271. https://doi.org/10.1002/ijop.12092
Fisher, A. C., & Zwart, E. F. (1982). Psychological analysis of athletes' anxiety responses. Journal of Sport and Exercise Psychology, 4(2), 139-158.
Humara, M. (1999). The relationship between anxiety and performance: A cognitive-behavioral perspective. Athletic Insight, 1(2), 1-14.
Nippert, A. H., & Smith, A. M. (2008). Psychologic stress related to injury and impact on sport performance. Physical medicine and rehabilitation clinics of North America, 19(2), 399-418. https://doi.org/10.1016/j.pmr.2007.12.003
Li, H., Moreland, J. J., Peek-Asa, C., & Yang, J. (2017). Preseason anxiety and depressive symptoms and prospective injury risk in collegiate athletes. The American journal of sports medicine, 45(9), 2148-2155. https://doi.org/10.1177/0363546517702847
Reardon, C. L., Gorczynski, P., Hainline, B., Hitchcock, M., Purcell, R., Rice, S., & Walton, C. C. (2021). Anxiety disorders in athletes: A clinical review. Advances in Psychiatry and Behavioral Health, 1(1), 149-160. 10.1016/j.ypsc.2021.05.010 Smith, R. E., Ptacek, J. T., & Patterson, E. (2000). Moderator Effects of Cognitive and Somatic Trait Anxiety on the Relation Between Life Stress and Physical Injuries. Anxiety, Stress, & Coping, 13(3), 269–288. https://doi.org/10.1080/10615800008549266
| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים | 