| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: עידו בר}

בהיסטוריה של הספורט ניתן למצוא לא מעט מהפכות טכנולוגיות וטקטיות שהפכו את כללי המשחק על ראשם: סגנון “פלופ” של דיק פוסברי בקפיצה לגובה, ששינה לחלוטין את טכניקת הקפיצה והוביל אותו לזכייה במדליית זהב אולימפית (Bartonietz, 2000); המעבר של רצי מרתון לריצה יחפה, אשר שינה את ההבנה לגבי ביומכניקה של ריצה (Lieberman et al., 2010); השימוש בסיבים פחמניים בפרוטזות ריצה ששיפר את ביצועי האתלטים הפאראלימפיים והעלה סוגיות אתיות חדשות בספורט (Burkett, 2010).

לצד שינויים אלה, שינויים ותפיסות מנטליות לגבי הספורט מסייעות גם הן לקפיצות ושיפורים בביצוע. בעולם הפסיכולוגיה הפופולרית בשנים האחרונות קיים טרנד אשר מקדם את התפיסה שהצלחה אינה נבנית משינויים גדולים, אלא מהצטברות של שיפורים קטנים. תפיסה זו זכתה לפרסום בענף הספורט בזכות סר דייב בריילספורד, מנהל קבוצת הרכיבה הבריטית, אשר הציע "הצטברות רווחים שוליים" (the aggregation of marginal gains). הרעיון הוא ששיפור של % זעיר בכל תחום או מרכיב אפשרי של הביצוע – אימונים, התאוששות, תזונה, שינה, חידוד מנטלי ועוד (Hutchinson, 2018) – מצטבר לכדי שיפור משמעותי בביצוע בסופו של דבר.

מנטליות הרווחים השוליים מבוססת על הרעיון שכל פרט קטן משפיע, ושאם נשפר כל היבט הכי קטן של הביצוע אפילו בצורה מינימלית, נוכל להפיק יתרון משמעותי בתמונה הגדולה – הביצוע. הדבר ניכר היטב בהצלחת קבוצת הרכיבה הבריטית, אשר ביצעה שיפורים קטנים בכל תחום אפשרי מהתאמה אישית של הכיסא באופניים ועד בחירת הכריות, המצעים והמזגן עליהם ישנו הרוכבים במטרה לשפר את איכות השינה (Fleming, 2016). ניכר שעבור חלק מהספורטאים, הגישה הזו מעניקה תחושת שליטה וביטחון. האמונה בכך שכל מאמץ קטן מתורגם לשיפור מוחשי מחזקת את המוטיבציה, יוצרת תחושת מומחיות, ומקדמת חוסן מנטלי. מבחינה פסיכולוגית, ספורטאים שחיים לפי הגישה הזו לרוב חווים תחושה של התקדמות מתמדת ויכולת השפעה על גורלם, מה שמגביר את מחויבותם לספורט.

אולם, עבור אחרים, אותה מנטליות עשויה להפוך למלכודת ומעמסה נפשית שלילית. כשכל פרט נתפס כמשפיע ישיר על הביצועים, נוצרת תחושת עומס קוגניטיבי, חרדה מתמדת מפני טעויות, ופחד מפני סטייה מהתוכנית (Collins et al., 2020). כאן מרדף אחר שיפור הופך לדפוס הרסני , והתנהגות מסוימת מיטיבה בסיטואציה אחת הופכת להרסנית. בעוד יתרונות למנטליות זו מוצגים בגאווה בפומבי, ישנו גם צד ״אפל״ יותר של הרווחים השוליים- כשהשאיפה לשלמות הופכת לשיתוק. ספורטאים שמפנימים לחלוטין את גישת הרווחים השוליים עלולים לפתח תלות מוחלטת באופטימיזציה של עבודתם. עבורם, כל החלטה- מהרכב התזונה ועד הרגלי השינה- עשויה להפוך למקור ללחץ וחרדה. במקרים מסוימים, מנטליות זו עלולה להוביל להפרעות נפשיות והתנהגותיות- ניתוח יתר וחרדה, הפחד מהחמצת שיפור קטן גורם לספורטאים לאבד אמון באינסטינקטים שלהם, ולהיתקע בשיתוק מחשבתי בתחרויות קריטיות (Hill et al., 2018). בנוסף, גם שחיקה נפשית והתשה רגשית, רדיפה אחרי ביצועים מושלמים עלולה להביא את הספורטאים למצב של תשישות רגשית ואובדן תשוקה לספורט (Gustafsson et al., 2017). למעשה מדובר במצב כפייתי בו העיסוק בפרטים הקטני מאפיל על התמונה הכללית – תיעוד אינטנסיבי של נתונים, מעקב אובססיבי אחר תזונה, או אימונים מוגזמים במטרה ל עשויים להוביל להתפתחות של פסיכופתולוגיות במגוון רחב ותסמונת אימון יתר (Waddington & Smith, 2018).

מנטליות הרווחים השוליים הפכה לפילוסופיה מרכזית בעולם הספורט, שלא להגיד אפילו דוגמה, והיא מסייעת לספורטאים למקסם את הביצועים ולפתח מחויבות ללא פשרות. אך לצד ההצלחות, היא לעתים עשויה גם להפוך לעול נפשי, שמוביל לחרדה, תשישות ואובדן החשק. בעוד שהספורט המודרני ממשיך לחפש דרכים לייעול ולשיפור, חשוב להיות מודעים גם להשלכות של אימוץ פילוסופיה זו על העולם הפנימי והחוויה של הספורטאים בחיים התובעניים של הספורט התחרותי.

מקורות:

Bartonietz, K. (2000). Training and technique of the high jump. New Studies in Athletics, 15(3), 7-24.

Burkett, B. (2010). Technology in Paralympic sport: Performance enhancement or essential for performance? British Journal of Sports Medicine, 44(3), 215-220.

Collins, D., MacNamara, A., & McCarthy, N. (2020). Super champions, champions, and almosts: Important differences and commonalities on the rocky road. Frontiers in Psychology, 11, 607285.

Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American Psychologist, 55(1), 68-78.

Fleming, I. O., Garratt, C., Guha, R., Desai, J., Chaubey, S., Wang, Y., … & Kunst, G. (2016). Aggregation of marginal gains in cardiac surgery: feasibility of a perioperative care bundle for enhanced recovery in cardiac surgical patients. Journal of cardiothoracic and vascular anesthesia, 30(3), 665-670.

Fletcher, D., & Sarkar, M. (2016). Psychological resilience: A review and critique of definitions, concepts, and theory. European Psychologist, 22(2), 65-76.

Gustafsson, H., Kenttä, G., & Hassmén, P. (2017). Athlete burnout: An integrated model and future research directions. International Review of Sport and Exercise Psychology, 10(1), 216-238.

Hutchinson, A. (2018). Endure: Mind, body, and the curiously elastic limits of human performance. HarperCollins.

Lieberman, D. E., Venkadesan, M., & Werbel, W. A. (2010). Foot strike patterns and collision forces in habitually barefoot vs. shod runners. Nature, 463(7280), 531-535.

Moran, A. (2016). The psychology of concentration in sport performers: A cognitive analysis. Psychology Press.

Waddington, I., & Smith, A. (2018). Anxieties and ambiguities in athlete medical care: From marginal gains to harm. Sport, Ethics and Philosophy, 12(3), 287-301.