{מאת: יובל שיין}
נשים רבות שנמצאות בסבב התחרותי בענפים שונים בספורט, מתלבטות האם להביא ילד לעולם מתוך המחשבה שהפיכתן לאימהות תפגע בקריירה הספורטיבית שלהן. בעקבות כך, הן חוות רגשות מעורבים סביב היריון ולידה: מצד אחד אושר וציפייה לאימהות, ומצד שני פחד וחרדה שלא תוכלנה לחזור לרמתן הספורטיבית והתחרותית. בדומה לקשיים רבים בספורט התחרותי, גם בנושא היריון ולידה ההתמודדות לא תמיד נראית לעין, ואינה מצויה מספיק בשיח הציבורי על אף שלא מעט ספורטאיות חוות אותה.
לכן, אבקש בפוסט זה לשים זרקור על נושא חשוב אך לא מדובר מספיק- הקונפליקט סביב הפיכתן של ספורטאיות מקצועניות לאימהות.

התבוננות מלאה על הספורטאית
כחלק מהשינוי המתבקש בספורט התחרותי, התבוננות מלאה יותר על הספורטאים והספורטאיות תתייחס אליהם כבני אדם שלמים, ולא רק כספורטאים תחרותיים. זוהי התבוננות רחבה על ספורטאי/ת שלוקחת בחשבון את חייו האישיים ולא רק את חייו הספורטיביים. אחת הדוגמאות לראייה זו היא במתן תשומת לב למימוש העצמי של הספורטאי/ת. מימוש עצמי הוא ביטוי של הפרט למלוא הפוטנציאל שלו ורצון להגשמה עצמית (Ivtzan et al.,2013). כאשר מתמקדים בספורטאיות, הגשמה עצמית באה לידי ביטוי גם ברצון להפוך להיות אימהות ולהקים משפחה. אולם, בקריירה הספורטיבית קיים קושי מובנהמאחר והספורט המקצועני מושתת על יכולות גופניות, ומהלך של לידה משנה את הגוף ודורש הפסקה מפעילות תחרותית. כאן יכולה להיות סתירה בין ההגשמה העצמית בחייהן האישיים לבין ההגשמה העצמית בחייהן הספורטיביים, מכיוון שעבור חלק מהספורטאיות, הקמת משפחה מסמלת את סיום הקריירה התחרותית שלהן (Erpič, Wylleman, Zupančič, 2004).
זהותה של הספורטאית
מלבד הקשיים הפיזיים והגופניים שחלים על כל אישה בזמן היריון ולאחר לידה, ספורטאיות חוות גם קשיים נפשיים שקשורים לאובדן זהותן. תחושה של אובדן זהות מלווה במתח ובחרדה גדולה סביב הפסקה זמנית או סופית בספורט המקצועני, ועלולה לערער ולהשפיע באופן ניכר על נפש הספורטאית. כספורטאיות מקצועניות, חלק משמעותי אם לא עיקרי בזהות קשור בספורט, וכאשר הן חושבות להפוך להיות אימהות, מתווסף עוד חלק לזהות שלהן אשר נתפס כסותר את המשך הקריירה הספורטיבית. קונפליקט זה מעלה תהיות כמו: האם אני יותר, אמא או ספורטאית? מה חשוב לי יותר, האימהות או הקריירה התחרותית? האם אני נדרשת לוותר על אחד מהם?
לכן, לאור הקשיים הרבים שהוצגו בנאמר לעיל, עולה השאלה:
האם ניתן לשלב אימהות וקריירה ספורטיבית?
עד השנים האחרונות, שילוב קריירה ספורטיבית ואימהות היה נראה כמעט בלתי אפשרי, אולם בתקופה האחרונה אנו עדים למגמה שונה לחלוטין – אנו רואים כיצד יותר נשים בספורט התחרותי מצליחות לעשות את השילוב הזה בהצלחה. מספר דוגמאות לכך ניתן למצוא בענפים השונים: קנדיס פארקר, כדורסלנית אמריקאית המשחקת בקבוצת שיקגו סקיי בליגת ה-WNBA , ילדה את בתה הראשונה בשנת 2009 , כאשר באותה השנה עזרה לקבוצתה להגיע לגמר המערב. סרינה וויליאמס, אחת מהטניסאיות הגדולות בהיסטוריה של הענף, הצליחה לאחר לידת בתה להגיע לארבעה גמרים בתחרויות הגראנד סלאם (הטורנירים היוקרתיים בענף הטניס). דרה טורס, שחיינית אולימפית, הפכה להיות אמא ולאחר שנתיים הצליחה לזכות בשלוש מדליות כסף באולימפיאדת בייג'ין. קים קלסייטרס, שחקנית טניס נוספת שזכתה בתואר גראנד סלאם אחד לפני שהייתה אמא, סיפרה בריאיון שהתפרסם ב-2009 ועסק בחזרתה לתחרויות לאחר הפיכתה לאימא: "אני סקרנית לראות אם החיים בסבב אפשריים עם משפחה. אני חושבת שזה אפשרי. אני חושבת שאני יכולה לעשות את זה טוב לבת שלי כמו שזה בשבילי". ואכן, לאחר שהפכה לאם וחזרה להתחרות היא זכתה בלא פחות מעוד שלושה תארי גראנד סלאם. כל אחת מהספורטאיות הללו, הייתה בטופ העולמי בתחומה, והן רק דוגמאות מעטות של ספורטאיות אשר מצליחות לשלב בין אימהות לבין קריירה ספורטיבית בצורה מעוררת השראה, ומראות שהשילוב הזה לגמרי אפשרי ובר ביצוע.
לסיכום
בפוסט זה, ניתן דגש על הקונפליקט סביב שילוב קריירה ואימהות בקרב ספורטאיות, אך הוא מתרחש לא רק בקרבן אלא גם בקרב נשים קרייריסטיות אחרות שמצליחות בתחומים שונים, וגם הן מהוות מודל לחיקוי עבור נשים רבות. השיח על הנושא לא מקבל מספיק תשומת לב ומספיק הכרה בקרב האוכלוסייה על אף חשיבותו הרבה. הכרה זו משמעותית מפני שהיא שמאפשרת לנשים אחרות ולספורטאיות בפרט, לבטא את עצמן באופן מלא ושלם. ספורטאיות אשר נמצאות בקדמת הבמה ומדברות בפתיחות על שילוב אימהות בקריירה ספורטיבית, מהוות השראה עבור נשים ככלל וגורמות להן להאמין שזה אפשרי. העובדה שישנן כיום עוד ועוד ספורטאיות, שעל אף החשש לא להצליח לחזור לקריירה הספורטיבית לאחר הפיכתן לאימהות לבסוף עושות זאת, מאפשרת לגיטימציה לדבר על הדילמה סביב אימהות במהלך קריירה ספורטיבית, ולנורמליזציה של הנושא.
מקורות:
Erpič, S. C., Wylleman, P., & Zupančič, M. (2004). The effect of athletic and non-athletic factors on the sports career termination process. Psychology of sport and exercise, 5(1), 45-59.
Ivtzan, I., Gardner, H. E., Bernard, I., Sekhon, M., & Hart, R. (2013). Wellbeing through self-fulfillment: Examining developmental aspects of self-actualization. The Humanistic Psychologist, 41(2), 119.
Motherhood and tennis? No sweat for Clijsters. Reuters. https://www.reuters.com/article/us-tennis-clijsters-interview-sb-idUSTRE52P53Q20090326