{מאת: יובל חסון}
קודי מילר, שחיין אולימפי אמריקאי זוכה מדליות זהב וארד באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016, נולד עם עיוות בעצם החזה. עיוות זה גורם לשקיעה של החזה, ובשל כך כנער, סבל קודי מבעיות בדימוי גוף. הוא נהג להישאר בלבוש מלא במהלך אימוני השחייה בכל פעם שצעד אל אבני הזינוק. מתייסר מהסרת החולצה כשהלחישות, ההצבעות והמבטים הופנו כלפיו. הוא הסיר את בגדיו רק כשהמקצה שלו התחיל.
דימוי גוף
דימוי גוף מוגדר כסכמה מנטאלית של האדם לגבי גופו, והתחושות והרגשות המתלווים אליו והוא אחד המרכיבים העיקריים של הערכה עצמית (בן בשט, 2006; לצר, ספיבק וצ'ישינסקי, 2013 ;קורץ, 2010).
הסיכונים בדימוי גוף שלילי וחוסר שביעות רצון מהגוף
חוסר שביעות רצון מהגוף והשקעה מופרזת בגוף עלולים לגרום לנו לבצע התנהגויות במטרה לשנות את גופנו, פעולות אשר עלולות להזיק לגופנו. אצל גברים חוסר שביעות רצון מהגוף עלול להוביל לשימוש בסטרואידים אנבוליים ותרופות אחרות כדי לנסות להגביר את השרירים, ולהעלות את הסיכונים למחלות נלוות בכבד, בכליות ובעיות בריאותיות נוספות (Pope et al., 2000). בנוסף, להפרעות אלו יש קשר עם מגוון רחב של התנהגויות אכילה שאינן בריאות, כולל binge eating (אכילה מוגזמת), דיאטה מגבילה והקאות עצמיות. (Levine & Piran, 2004). דימוי גוף שלילי יכול אף להוביל אנשים לבצע ניתוחים קוסמטיים מיותרים, ללא קשר לבעיה רפואית, באופן המסכן את בריאותם (Davis, 1995). רקדנים וספורטאים העוסקים בספורט אסתטי נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדימוי הגוף והפרעות אכילה.
דימוי גוף בענפי ספורט שונים
ספורטאי עלית חווים רמות גבוהות יותר של חוסר שביעות רצון מהגוף, מאשר ספורטאים חובבים אשר אינם מתחרים בתחרויות((P. Kong & L. M. Harris,2015. ספורטאים מתמודדים עם אותו לחץ שבו מתמודדים רוב האנשים בחברה המודרנית, להתאים את עצמם לאידיאל אסתטי שהפך ליותר ויותר רזה ומתאים פיזית (Brownell, 1991; Rodin & Larson, 1992). אבל, בנוסף הם עלולים להתמודד עם לחץ נוסף הקשור לענף הספורט שלהם להשיג ולשמור על מבנה גוף אידיאלי(Byrne & McLean ,2002).
גורמי סיכון לדימוי גוף שלילי בקרב ספורטאים
נשים- נשים נוטות לסבול יותר מגברים בהתמודדות עם חששות שקשורים למשקל ועם דפוסי אכילה בעיתיים(Selby, Weinstein, & Bird, 1990). לדוגמא, נשים העוסקות בהרמת משקולות או ריצה גילו חוסר שביעות רצון גדול יותר מגופן מאשר גברים באותם ענפים (Pasman & Thompson,1988).
אמונה לגבי הקשר בין משקל וביצועים- לעיתים קיימת אמונה בקרב מאמנים וספורטאים שהפחתת משקל ישפרו ביצועים ספורטיביים (Wilmore, 1991).
סטריאוטיפים של גוף אתלטי- סטריאוטיפים לגבי צורות גוף אידיאליות לענפי ספורט מסוימים למשל-שחקני כדורסל גבוהים (Rudd,,&Carter, 2006) או גוף רטן במבנה מסויים בקרב מחליקות אמנותיות(Ryan, 1995).
סוג הספורט- בענפי ספורט שמדגישים היבטים אסתטיים, רזון ומראה, הפרעות בדימוי הגוף נפוצות יותר ((Swami, Steadman& Tovee,2006. לדוגמא, בריקוד והתעמלות יש דיווח על דחף גבוה לרזון, החפצה עצמית "מעקב" אחרי הגוף (Tiggemann & Slater, 2001), בושה בגוף (Parsons & Betz, 2001) והתנהגויות אכילה לא תקינות (Smolak et al., 2000).
איך אפשר לשמור על דימוי גוף חיובי אצל ספורטאים וספורטאיות?
הימנעות מהתערבות המאמן במשקל הספורטאי- מאמנים לא צריכים להתערב במשקל של הספורטאים. יש לעודד מאמנים להפחית את הדגש על משקל ע"י הימנעות ממעקב אחרי המשקל, הערות על משקל והמלצות לשינויו, במקביל להתחשבות ביכולות הפיזיות של כל ספורטאי (Thompson & Sherman ,1999).
ספורטאים זקוקים לתמיכת המאמנים בנושאים אשר קשורים לתפקוד בריאותי, ואינם זקוקים לביקורת בנושאים הקשורים לפיתוח הגוף האתלטי האידיאלי(Smith & Ogle, 2006).
בנוסף, מתן תמיכה רגשית לספורטאים והעסקת אנשי מקצוע כמו רופא, פסיכולוג או תזונאי אשא עוסקים בטיפול (Cameselle & Baltzell ,2012;NEDA, 2008;Thompson&Sherman, 1999).
בבליוגרפיה
בן בשט, ו. (2006). תפיסת דימוי עצמי, דימוי גוף , הרגלי פעילות גופנית ותזונה בקרב מתבגרות (בטווח גיל 13-15)-בדיקה ופתוח תכנית התערבות ייעוצית. עבודת מחקר לקראת תואר "מוסמך בייעוץ חינוכי", המכללה האקדמית בית ברל, המגמה לייעוץ חינוכי.
לצר, י., ספיבק, ז. וצ'ישינסקי , א. (2013). הקשר בעין תחושת קוהרנטיות לבין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל: זיהוי קבות סיכון. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 38, 31-54.
קורץ, ל. (2010). דימוי עצמי ודימוי גוף. ביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל, י'ט,31-37.
Voelker, D. K., Reel, J. J., & Greenleaf, C. (2015). Weight status and body image perceptions in adolescents: current perspectives. Adolescent health, medicine and therapeutics, 149-158.
Kong, P., & Harris, L. M. (2015). The sporting body: body image and eating disorder symptomatology among female athletes from leanness focused and nonleanness focused sports. The Journal of psychology, 149(2), 141-160.
Selby, R., Weinstein, H., & Bird, T. (1990). The health of university athletes: Attitudes, behaviors, and stressors. Journal of American College Health, 39, 11-18.
Pasman, L., & Thompson, J. (1988). Body image and eating disturbance in obligatory runners, obligatory weightlifters, and sedentary individuals. International Journal of Eating Disorders, 7(6), 759-768.
Clark, N., Nelson, M., & Evans, W. (1988). Nutrition education for elite female runners. Physician and Sports Medicine, 16, 124-136.
Sherman, R., Thompson, R., & Rose, J. (1996). Body mass index and athletic performance in elite female gymnasts. Journal of Sports Behavior, 19, 338-346.
Ryan, J. (1995). Little girls in pretty boxes: The making and breaking of elite gymnasts and figure skaters. New York: Doubleday.
Swami, V., Steadman, L., & Tovée, M. J. (2009). A comparison of body size ideals, body dissatisfaction, and media influence between female track athletes, martial artists, and non-athletes. Psychology of Sport and Exercise, 10(6), 609-614.
Rudd, N. A., & Carter, J. (2006). Building positive body image among college athletes: A socially responsible approach. Clothing and Textiles Research Journal, 24(4), 363-380.
Arthur-Cameselle, J. N., & Baltzell, A. (2012). Learning from collegiate athletes who have recovered from eating disorders: Advice to coaches, parents, and other athletes with eating disorders. Journal of Applied Sport Psychology, 24, 1–9. doi:10.1080/10413200.2011.572949
National Eating Disorders Association (NEDA). (2008). Tips and information for coaches: What coaches, parents, and teammates need to know. Retrieved February 3, 2012 from http://www.national eatingdisorders.org/information-resources/educator-toolkit.php
Thompson, R. A., & Sherman, R. T. (1999). Athletes, athletic performance, and eating disorders: Healthier alternatives. Journal of Sport Issues, 55, 317–337. doi:10.1111/00224537.00118
Smith, P. M., & Ogle, J. P. (2006). Interactions among high school cross-country runners and coaches: Creating a cultural context for athletes’ embodied experiences. Family and Consumer Sciences Research Journal, 34, 276–307. doi: 10.1177/1077727X05283598
| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים | 