| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: נועם שער}

"גבריות רעילה" הוא מושג שמתאר את העיוות של הזהות הגברית כמערכת של התנהגויות ואמונות הכוללות דיכוי רגשות, שמירה על מראה של קשיחות ואף נטייה לשימוש בכוח (Mabrouk, 2020).

מעצם היותך גבר אתה סובל מצמצום האפשרויות הרגשיות שלך באופן שיכול להתבטא על פי 5 חוקים שמכתיבים התנהגות, שלא רשומים בשום מקום אך ברורים לכל (Neves, 2021):

1. גבר צריך לדעת לשאת כאב פיזי ורגשי בשקט.
2. גבר לא צריך לחפש חום, נחמה או רוך.
3. גבר צריך להפגין רק רגשות של אומץ וכעס. כל הרגשות האחרים הם חולשות.
4. גבר לא צריך להיות תלוי באף אחד. לבקש עזרה זה לחלשים.
5. גבר תמיד צריך לרצות לנצח, בין אם זה בספורט, בעבודה, במערכות יחסים או במין.

"אינני בוכה אף פעם, גיבור אני, לא בכיין…" את מילות השיר "דני גיבור" כולנו שמענו כחלק מפסקול ילדותינו. לימים דני, אשר אינו בוכה אף פעם, יהפוך מילד לנער, ומנער לאדם בוגר, אך המסר החברתי שקיבל בילדותו ימשיך להדהד ויעצב את תהליך התבגרותו.

         מדוע אסור לדני לבכות? מה הבעיה שיראה את רגשותיו?

מה הבעיה בעצם?

"כאשר רגשות נזנחים ונשמעת שוב ושוב חשיבה מגדרית זו, אדם צעיר לומד להימנע מלהביע את רגשותיו האמיתיים ומתחיל לקבץ עצב" Mabrouk, 2020)). כלומר, גברים שהפנימו את החוקים החברתיים,  הללו ועתה מתנהגים בהתאם אליהם – משמע, מדחיקים ולא מאפשרים לעצמם להרגיש,  סובלים  מרגשות קשים,  מחרדה או תחושת עצב פנימית, המתעצמים דווקא כתוצאה מהדחקתם. עם הזמן ההתנהגות בהתאם לקודים החברתיים הללו יכולה להוביל לחוסר תפקוד רגשי ובסופו של דבר לדיכאון.

בנוסף לכך, קיים קושי אמיתי באבחנת הדיכאון אצל גברים, כי תסמיניו לעיתים קרובות מופיעים באופן שונה מאשר אצל נשים. נשים מעודדות ע"י החברה  לשתף ברגשות, לבכות ולהראות חולשה.  לכן קל יותר לשים לב כאשר הן במצוקה. סימפטומים של דיכאון בקרב גברים עשויים להתבטא במגוון דרכים כולל  התמכרויות למיניהן , כעס, עצבנות מוגברת, חוסר ריכוז ועוד Mabrouk), 2020).  גברים גם אינם ששים לקבל עזרה כשקשה להם ובטח כשהם בדיכאון, ואין זה מקרי שאחוזי ההתאבדויות בכל העולם גבוהים יותר בקרב גברים ((Neves, 2021.

המקרה של קווין לאב (Love, 2018)

לאב, שחקן כדורסל מוערך שמשחק בליגת ה-NBA בקבוצת "מיאמי היט", בגיל 29 חווה חוויה ששינתה את חייו, ואת ההסתכלות שלו על נושא בריאות הנפש. במהלך משחק בליגה לאב החל להרגיש את ליבו פועם בחוזקה, הוא נשם בכבדות והרגיש כאילו האוויר בריאות עומד להיגמר לו. הפה שלו היה יבש, והראש כבד. "הרגשתי שאינני יכול לתפקד וחששתי כי אני עומד למות" (Love, 2018). לאב חווה התקף פאניקה. אחרי המקרה הוא  לא יכל להפסיק לתהות למה זה קרה, ומדוע הוא נמנע מלדבר על זה עם האנשים סביבו. לאחר שחשב על הדברים לעומק הבין כי חשש  שאחרים יתפסו אותו כשחקן לא חזק או כפחות מקצועי.

המקרה של לאב מראה כמה הדימוי הגברי טבוע ומודגש בקרב ספורטאים צעירים כבר בתחילת הדרך, הוא מדבר על הבושה  שקיימת סביב מושג הפגיעות, וכיצד ספורטאים חווים איסור להראות שהם פגיעים.

לאב התייחס בדבריו גם למחסום ולחשש  לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי בקרב ספורטאים- הוא מספר כי  בצעירותו לא יכל לדמיין את עצמו או את חבריו הולכים לטיפול. "במשך 29 שנות חיי חשבתי על בריאות הנפש כבעיה של מישהו אחר", אף אחד לא דיבר איתו על הנושא, "חשבתי לעצמי שאם אני בריא, אם אני שחקן כדורסל מוצלח, אז  אין שום סיבה שאדאג לבריאותי הנפשית". הוא מעולם לא שמע על אף ספורטאי מקצוען שמדבר על בריאות הנפש והוא לא רצה להיות היחיד, הוא לא רצה להצטייר כחלש. בספורט האמונה הרווחת היא שהשחקן צריך פשוט להסתגל, להתגבר לבד, אסור להראות קושי.

המעגל של בריאות נפשית לקויה

הגבריות הרעילה מונצחת בספורט: מאמנים דורשים מהשחקנים להיות קשוחים על המגרש לא לבכות או להראות חולשה כשמרגישים קושי, הזכייה שבראש סדר העדיפויות של הספורטאים והמנטליות התחרותית דוחפת אותם אל מעבר לקצה גבול היכולת. דיכוי רגשות ופחד מפגיעוּת עשויים  לפגוע בריאותם הנפשית של ספורטאים.

ספורטאים לומדים כי עליהם להימנע מבעיותיהם ולא לעבד אותן עד הסוף, הם לא מכירים בבעיות והקונפליקטים הפנימיים שלהם וכתוצאה מכך הם לא מפתחים רצון או מחשבה לפנות לעזרה. מה שמביא למעגל של בריאות נפשית לקויה שמזין את עצמו ולא יכול להיעצר (Yammine, 2021). ספורטאים חשים איום על גבריותם כשהם מתמודדים עם בעיות נפשיות, וחשש לבטא אותם בפני אחרים אשר יראו אותם כחלשים, חסרי ערך או תלותיים. כתוצאה מכך, כאשר קיים טאבו סביב הנושא, הפצת הגבריות הרעילה מתאפשרת ומתעצמת, המערכת האקולוגית של תרבות הספורט מתעצבת כמאפשרת התנהגות לא בריאה שמדחיקה פנימה קושי נפשי.

טיפול כמוצא

"עשיתי משהו קטן לכאורה שהתברר כדבר גדול" (Love, 2018), לאב התחיל ללכת לטיפול שכאמור אינו דבר מובן מאליו בענף הספורט המקצועי. "לטיפול הלכתי בהססנות וספקנות כאשר הקולות של מאמני עבר וחברים לקבוצה בראשי קוראים לי "להיות גבר". לאב הרגיש הקלה כבר במהלך הטיפול הראשון, כאשר המטפל אמר לו שלדעתו זה לא קווין לאב שחקן הכדורסל המפורסם שהגיע לטיפול, אלא קווין לאב הבן אדם. זו הייתה נקודת מפנה שבה הבין לאב שעצם היותו של אדם ספורטאי זה לא הדבר היחיד או אפילו העיקרי שמגדיר אותו . כל אחד מתמודד עם משהו, לכל אחד יש שדים בחיים שצריכים להיות מטופלים. ספורטאים נתונים תחת לחץ עצום, חייהם עמוסים באימונים, הם צריכים להראות הרבה קשיחות, להדחיק את החולשה והרבה פעמים החיים האישיים נדחקים לפינה. לאב הציע שזיהוי מה שמפריע לך, והיכן טמונה החרדה יכול למעשה להיות כוח העל שלך. מודעות לבעיות שלנו, יכולת לדבר  עליהן ולשתף את סביבה הקרובה במה עובר עלינו, יכול לעזור לנו להתמודד עם קשיים ולהקטין את הבושה והאשמה סביב תחושת הרגש והפגיעות הכל-כך אנושית ואוניברסלית.

שיתוף כמוצא

לאב מוסיף כי חשוב לשתף, מכיוון שהרבה פעמים אנשים מסתובבים עם חוויות קשות והתמודדויות רגשיות מורכבות ומרגישים שעוברים את זה לבד ואנשים מסביב לא חווים אותו דבר (Love, 2018).

בספורט המקצועני צריך ליצור סביבה טובה יותר לדבר על בריאות נפשית. השיתוף והאווירה המאפשרת יוכלו  לסייע בהתגברות על התבססותה של גבריות רעילה כנורמה בספורט המקצועני. כשספורטאים חושפים את ההתמודדויות שלהם, זה עוזר לספורטאים ולאנשים אחרים בכללי להרגיש אנושיים.

ההסתכלות לעבר העתיד מעודדת מכיוון שעוד ועוד ספורטאים מבינים שהגבריות הרעילה מהווה מכשול, וכי כדאי לעצור את המעגל הרעיל הזה. "גברים אמיתיים נעשים עצובים, גברים אמיתיים בוכים, גברים אמיתיים נאבקים" אמר ג'יילן בראון, שחקן NBA מקבוצת "בוסטון סלטיקס", הוא הוסיף כי נהדר להיות חלק מדור שבו הנרטיב משתנה ללא הרף וכי לפני 10 שנים לא היה פופולרי או אפילו סביר שמישהו ייפתח וידבר על רגשותיו ועוד בפומבי (Silverman, 2019). אמנם התפיסה של ספורטאים כגיבורי על חסרי רגשות שהועברה מדור לדור לא תתמוסס בן לילה, אך המגמה בענף משתנה, כאשר שחקנים ומאמנים מעודדים לדבר ולשתף בנושא מתוך ההבנה שלהרגיש ולחוות קושי זה חלק מהחוויה האנושית.

ביבליוגרפיה

Love, K. (2018), Everyone Is Going Through Something. The players tribune. 

Mabrouk, D. (2020), The Dilemma of Toxic Masculinity in Eastern and Western Societies; With Reference to the Novel “Men in Prison".

Naves, S. (2021), What is toxic masculinity?

Silverman, M. (2019), Jaylen Brown addresses ‘toxic masculinity’ in sports, Globe Staff.

Yammine, N. (2021), The Vicious Cycle of Toxic Masculinity in Varsity Sports. The journal- Saint Mary's University's independence student sublation.