| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: עמרי בלומנפלד}

הבנת פרפקציוניזם אצל ספורטאים: הגדרה ושכיחות

הגדרה

פרפקציוניזם נתפסת כתכונה שקשורה לרוב להצלחה והישגים, תכונה אשר מניעה אנשים לשאוף לתוצאה הטובה ביותר. מחקרים מצאו שפרפקציוניזם אצל אנשים מתייחס לנטייה להציב סטנדרטים גבוהים ולהעריך את עצמנו בחומרה מול כישלון.

פרפקציוניזם יכול להיות רב ממדי (Hewitt & Flett, 1991) כגון פרפקציוניזם מכוון עצמי– אמונה כי השאיפה לשלמות מאופיינת בהצבת סטנדרטים גבוהים מאוד לעצמי. פרפקציוניזם שנקבע חברתית– אמונות שלאחרים יש  סטנדרטים גבוהים מאוד ושקבלה על ידי החברה מותנית על ידי מילוי סטנדרטים אלו. במילים אחרות, פרפקציונים מכוון עצמי מונע בעיקרו על ידי מוטיבציה פנימית מגורמים פנימיים שמניעים אותנו, ופרפקציוניזם שנתפס או נקבע חברתית מונע על ידי מוטיבציה חיצונית על ידי גורמים חיצוניים לנו.

בקרב ספורטאים נמצא כי הם מאופיינים לרוב בפרפקציוניזם בלתי מסתגל בדאגה מוגברת לטעויות, ספקות  לגבי מעשיהם וחסרי שביעות רצון מהביצועים שלהם (Flett et al, 1991).

 מחקרים רבים מצביעים על כך שפרפקציוניזם שעסוק באיך אנחנו נתפסים קשור למאפיינים שליליים כולל קשר להפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון ואובססיביות(Hewitt & Flett, 2004).

לעומת זאת, פרפקציוניזם מכוון עצמי נמצא קשור עם מאפיינים ותהליכים שליליים וחיוביים כאחד.  גם פרפקציוניזם מסוג זה נקשר עם הפרעות נפשיות (כגון חרדה ודיכאון) אך נקשר גם עם מאפיינים חיוביים כמו ערך עצמי גבוה, השפעה חיובית על חיינו והשגת מטרות בריאה.

שכיחות

שכיחות הפרפקציוניזם אצל ספורטאים גבוהה יחסית. במחקר אוסטרלי לפחות 69% מספורטאי עלית בין הגילאים 14-66  נמצאו כבעלי רמה גבוהה של פרפקציוניזם Gucciardi.D.F.et al, 2012)).

מחקרים מצביעים כי לספורטאי עילית יש סיכוי גבוה יותר להציג נטיות פרפקציוניסטיות מאשר ספורטאי פנאי (Ntoumanis, 2001). אולם רמת הפרפקציוניזם משתנה בהתאם לענף הספורט ורמת התחרותיות. ספורטאיות וספורטאים מענפי ספורט שמעריכים דיוק וביצוע טכני, כמו התעמלות, החלקה אומנותית, צלילה ובלט יפגינו רמות גבוהות יותר של פרפקציוניזם מאשר מענפי ספורט אחרים.

פרפקציוניזם חיובי ופרפקציוניזם שלילי

במקרים בהם הספורטאי בעל מוטיבציה גבוהה להגיע להישגיות ובכך מפגין ביצועים טובים יותר, נאמר שהספורטאי מחזיק בפרפקציוניזם מסתגל אשר משרת אותו. לעומת זאת, ספורטאים שנעשים חרדים וחשים שחיקה עקב הפרפקציוניזם ועקב כך מפגינים ביצועים פחותים, מבטאים פרפקציוניזם בלתי מסתגל שמחבל בהצלחתם.

הדגש אותו יש לשים על מנת להבין את השפעת הפרפקציוניזם על רווחת נפשם של ספורטאים הוא על פרפקציוניזם בלתי מסתגל, שכן על פי מחקרים רבים הוא הסוג הנפוץ יותר אצל ספורטאים והוא זה שמשפיע בחומרה על אספקטים בחייהם של הספורטאים מעבר לביצועיהם בתחום עיסוקם.

אחת הדרכים העיקריות שבהן פרפקציוניזם יכול להזיק לספורטאים היא דרך יצירת ציפיות לא מציאותיות ונוקשות רבה כלפי עצמם, מה שעלול להוביל ללחץ גדול ולביקורת עצמית מחריפה.  מחקר שנעשה על ספורטאים מצא כי ספורטאים שקיבלו ציונים גבוהים במדדי הפרפקציוניזם  ישנה נטייה להיות בעלי רמות נמוכות יותר של הערכה עצמית וערך עצמי ומכאן נוטים יותר לחוות תסמינים של חרדה ודיכאון ((Stoeber & Otto, 2007. ספורטאים גבוהים בפרפקציוניזם נוטים יותר לסבול מרמות גבוהות של מתח ושחיקה (Gotwals, J.K, 2011).

בעקבות ממצאים אלו, ספורטאים נוטים לפעול באסטרטגיות לא מסתגלות בפני משימות שיש בהם פחד מכישלון ובכך להימנע מביצוע המשימה או להתמהמה רבות שבסופו של דבר מוביל לביצועים גרועים, ובכך נוצרת מלכודת הפרפקציוניזם- השאיפה לשלמות מונעת מהאינדיבידואל  לפעול לעבר המטרה משום שאינו מסתפק בשום דבר שפחות ממושלם.

פרפקציוניזם מהווה כחרב פיפיות אצל ספורטאים. מצד אחד , כהנעה להישגים וביצועים גבוהים, אך מצד שני, יכול להזיק כאשר הוא בלתי מסתגל (ציפיות נוקשות ולא מציאותיות, ביקורת עצמית נוקשה ופחד מכישלון). 

מציאת האיזון: השתחררות ממלכודת הפרפקציוניזם

ישנן דרכים רבות לטפל בפרפקציוניזם בלתי מסתגל אצל הספורטאי ולמצוא איזון  בריא ותקין אשר יאפשר רווחה נפשית.

קבלת עזרה מאיש מקצוע יכולה לגרום לספורטאי לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר ולגרום לספורטאי ללמוד להציב לעצמו יעדים מציאותיים יותר, בנוסף, פנייה לעזרה יכולה לאפשר לספורטאי לזהות ולטפל בבעיות הרגשיות והחשיבתיות שהוא חווה אשר תורמות לפרפקציוניזם הבלתי מסתגל שבו ובכך לדעת להפריד בין מחשבות ורגשות מקדמות ואדפטיביות לבין מחשבות ורגשות אשר מגבירות חרדה והימנעות.

לדוגמא, שחיין עם פרפקציוניזם בלתי מסתגל עלול להיות אובססיבי כלפי טכניקה או הישגים,  ולהיות ביקורתי מדי, כתוצאה מכך להרגיש ייאוש וחוסר סיפוק. קבלת עזרה יכולה לעזור לו לפתח נקודת מבט מאוזנת יותר על הביצועים שלו, ללמוד להתמקד בהתפתחות ולפתח חשיבה בונה יותר ופחות שיפוטית כלפי עצמו.

העלאת המודעות לסימנים של פרפקציוניזם אצל הספורטאי היא חיונית לספורטאים, למאמנים ולצוות המקצועי. הכרה בנושא זה וטיפול נכון בו ספורטאים יכולים לאפשר תפקוד מיטבי תוך שמירה על רווחה נפשית.        

ביבליוגרפיה

Hewitt, P. L., & Flett, G. L. (1991). Perfectionism in the self and social contexts: Conceptualization, assessment, and association with psychopathology. Journal of Personality and Social Psychology, 60(3), 456–470.

Hewitt, P. L., Flett, G. L., Turnbull-Donovan, W., & Mikail, S. F. (1991). The Multidimensional Perfectionism Scale: Reliability, validity, and psychometric properties in psychiatric samples. Psychological Assessment: A Journal of Consulting and Clinical Psychology, 3(3), 464–468.

Hewitt, P. L., & Flett, G. L. (2004). Multidimensional Perfectionism Scale (MPS): Technical manual. Toronto, Canada: Multi-Health Systems.

Gucciardi, D. F., Hanton, S., & Mallett, C. J. (2012). Progressing measurement in mental toughness: A case example of the Mental Toughness Questionnaire 48. Sport, Exercise, and Performance Psychology, 1(3), 194–214.

Ntoumanis N. (2001). Empirical links between achievement goal theory and self-determination theory in sport. Journal of sports sciences, 19(6), 397–409.

Stoeber, Joachim & Otto, Kathleen & Pescheck, Eva & Becker, Claudia & Stoll, Oliver. (2007). Perfectionism and competitive anxiety in athletes: Differentiating striving for perfection and negative reactions to imperfection. Personality and Individual Differences.

Gotwals, John. (2011). Perfectionism and Burnout Within Intercollegiate Sport: A Person-Oriented Approach. The Sport Psychologist. 25. 10.1123/tsp.25.4.489.

Forsberg, Sarah & Lock, James. (2007). The relationship between perfectionism, eating disorders and athletes: A review. Minerva pediatrica. 58. 525-36.