{מאת: טל סונסינו}
במשך שנים רבות, הזירה הספורטיבית אימצה תפיסה חד ממדית המציבה את ביצוע הספורטאי בעדיפות עליונה. עם זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות, יותר ויותר דוגמאות לשינוי הגישה, תוך ראייה הוליסטית של הספורטאי כאדם ולא רק ספורטאי. שינוי זה מאפשר התייחסות רחבה יותר לבריאות הנפשית של הספורטאים. תפקידו של המאמן חיוני מאוד בהדגשת החשיבות של הרווחה הנפשית כדי להבטיח את שביעות הרצון והצלחתם של הספורטאים לאורך זמן. לפי מחקר שפורסם ב-International Journal of Sports Science and Coaching, יחסי מאמן-ספורטאי.ת זוהו כגורם הפסיכו-סוציאלי הקריטי ביותר בספורט (Jowett & Nezlek, 2012). הפוסט הנוכחי יעסוק בחשיבות של הקשר מאמן-ספורטאי.ת, והצורך בראיה הוליסטית של המאמן לשיפור הבריאות הנפשית בקרב ספורטאים תחרותיים.
הדחף לביצוע מיטבי- מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר
באופן טבעי, המאמנים מנסים להעלות את המוטיבציה של הספורטאים ולגרום לשיפור בביצועים. דרישת המאמנים לביצועים הטובים ביותר הינה חלק בלתי נמנע מתהליכי האימון במטרה לנצח תחרויות ומשחקים. אך, באותה נשימה חשוב להציג את ההשלכות השליליות של התנהגויות אימון המקדשות ביצוע מיטבי מבלי להתייחס להיבטים רגשיים ונפשיים של הספורטאי.ת.
במחקר נמצא שדרישות מוגזמות באימון ובתחרות, והיעדר תמיכה חברתית הן מצד המאמן והן מצד חברי המשימה הם הגורמים המרכזיים לתשישות רגשית ונפשית בקרב ספורטאים. מאמנים ממלאים תפקיד מכריע ברווחתם הנפשית של הספורטאים שלהם. כמנטורים ומנהיגים, למאמנים יש השפעה על המצב הנפשי של הספורטאים Mathews, 2019)).
ספורטאים מקצועניים חשופים לסביבה דרשנית ותחרותית שעלולה להוות טריגר לקשיים נפשיים ורגשיים ולהשפיע על רווחתם. ספורטאי עלית נמצא שהם מתמודדים עם מעל 600 סוגים שונים של גורמי לחץ סביבתיים. בין היתר, ספורטאים מתמודדים עם לחץ מתמיד להשתפר, לקבוע שיאים חדשים ולהיות הטובים ביותר. לחץ זה עלול להוביל לחרדה, דיכאון ושחיקה (Arnold & Fletcher, 2012).
אם כך, הסביבה בעולם הספורטיבי התחרותי, ללא תמיכה והתייחסות מלאה לאדם שמעבר לספורט, עלולה לגרום לפגיעה בבריאות והרווחה הנפשית של הספורטאים, וכפועל יוצא גם בביצוע הספורטיבי. לעומת זאת, מאמנים אשר מאמצים גישה הוליסטית ומודע לכך שהביצועים והרווחה הנפשית של הספורטאים קשורים זה בזה, יתרומו הן לשיפור הרווחה הנפשיתשל הספורטאי והן לשיפור בהישגיו לטווח הארוך.
חשיבות הרווחה הנפשית- הספורטאי כאדם בראי המאמן
"כספורטאי, אתה רוצה להרגיש שהמאמן שלך רואה אותך כאדם, לא רק כספורטאי. אתה רוצה לדעת שאכפת לו מהבריאות הנפשית שלך לא פחות מהביצועים שלך". (מייגן ראפינו)
ציטוט זה של מדליסטית זהב אולימפית בנבחרת הכדורגל של ארה"ב, מדגיש את הצורך של הספורטאי.ת להיתפס כאדם ולא רק ספורטאי.ת, ואת החשיבות למצוא מאמן הפועל על פי אמות מידה אלו. מאמן אשר תומך בצרכים הנפשיים והרגשיים של הספורטאים יכול ליצור סביבה בטוחה ותומכת עבורם. על פי מחקר של ג'ווט ועמיתיו (2019), מאמנים שמפגינים אמפתיה, מקשיבים באופן פעיל ומספקים תמיכה רגשית יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ושביעות הרצון של הספורטאים הן במהלך חווית האימון והן בחייהם הפרטיים. בנוסף, מחקר זה הדגיש את הצורך של מאמנים לאמץ גישה הוליסטית לקידום הבריאות הנפשית של ספורטאים, על מנת לשפר את הרווחה הנפשית ואת הביצועים לטווח הארוך. במחקר נוסף, הולט ועמיתיו (2017) , ערכו מספר ראיונות עומק עם ספורטאים צעירים ומצאו שספורטאים שתפסו את המאמנים שלהם כדואגים ותומכים יותר, דיווחו על רמות נמוכות יותר של חרדה ורמות גבוהות יותר של הערכה עצמית, בהשוואה לספורטאים שלא תפסו את המאמנים כדואגים ותומכים. המחקר מצא כי ספורטאים העריכו בצורה חיובית יותר מאמנים שהעניקו תמיכה רגשית והקשיבו באופן פעיל, מה שתרם ליחסים חיוביים בין המאמן לספורטאי. [D.1] על ידי יצירת סביבה בטוחה ותומכת, מאמנים יכולים לעזור לספורטאים לפתח תחושת שייכות וביטחון, מה שסביר להניח יתורגם לשיפור בביצועים ולהעלאת המוטיבציה.
טכניקות לשיפור הרווחה הנפשית
מאמנים יכולים לדגול בהקשבה פעילה ותקשורת פתוחה כדי להבטיח שהספורטאים שלהם ירגישו ששומעים ומתייחסים לצרכים הנפשיים והרגשיים שלהם. אפשר לעשות זאת על ידי שיחות קבוצתיות/אישיות
בנוסף, ניתן לטפח ולעודד אינטראקציות בין חברי הצוות. גישה זו יכולה לעזור לספורטאים להרגיש מחוברים יותר לחבריהם לקבוצה, להפחית את תחושות הבדידות ולקדם תחושת אחריות משותפת להצלחת הקבוצה.
מאמנים יכולים להיעזר באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי לספק משאבים נוספים העשויים לתרום לרווחה הנפשית של הספורטאים.
לסיכום
ליחסי מאמן-ספורטאי ישנה השפעה קריטית על רמת הרווחה הנפשית של הספורטאי. טיפוח סביבה חיובית ותומכת המקדשת ראייה הוליסטית של הספורטאי כ-אדם נמצאה בקשר חיובי הן עם עלייה ברווחה הנפשית והן עם ביצועים לטווח הארוך. מנגד, מאמנים אשר נוטים להדגיש את חשיבות הביצוע ולהתעלם מהצרכים הנפשיים והרגשיים של הספורטאים שלהם עלולים לגרום הן לירידה בתפקוד הכללי והן לביצועים נמוכים יותר.
ביבליוגרפיה
1. Arnold, R., & Fletcher, D. (2012). A research synthesis and taxonomic classification of the organizational stressors encountered by sport performers. Journal of sport and exercise psychology, 34(3), 397-429.
2. Davis, L., Jowett, S., & Tafvelin, S. (2019). Communication strategies: The fuel for quality coach-athlete relationships and athlete satisfaction. Frontiers in psychology, 10, 2156
3. Jowett, S., & Nezlek, J. (2012). Relationship interdependence and satisfaction with important outcomes in coach–athlete dyads. Journal of Social and Personal Relationships, 29(3), 287-301.
4. Holt, N. L., Neely, K. C., Slater, L. G., Camiré, M., Côté, J., Fraser-Thomas, J., … & Tamminen, K. A. (2017). A grounded theory of positive youth development through sport based on results from a qualitative meta-study. International review of sport and exercise psychology, 10(1), 1-49.
5. Mathews, J. R. (2019). Factors that Affect Athlete’s Perception and Evaluation of Coaching Behaviors.
[D.1]חזרתי מלמעלה.
| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים | 