| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: גיא צרי}

מרגישים לבד

ז'רמי מתייה, כדורגלן עבר, תיאר את חווית הבדידות כמרכזית בשנותיו האחרונות כשחקן ברצלונה, בראיון ב-2021:

"הרגשתי לבד בחדר ההלבשה, אף אחד לא תמך בי ומבחינתי זה לא כדורגל"; "לא דיברתי עם לואיס אנריקה (המאמן) כל השנה. הייתי צריך קצת חיבה, בספורטינג היה לי את זה, עודדו אותי, אבל בברצלונה, כלום." (ראיון לרדיו RAC1)

הבדידות היא תופעה עולמית נרחבת אשר נמצאת במגמת עליה. בשנים האחרונות מוגדרת כמגיפה השווה לסכרת, עישון והשמנת יתר בהיקף השפעתה, בהשלכותיה הנפשיות והפיזיות ((Singer,2018. מחקרים עדכניים מראים כי 1 מתוך 3 אנשים בעולם המתועש מרגישים בודדים ואחד מתוך 12 אנשים חווים בדידות חמורה ((Cacioppo & Cacioppo ,2018. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל 21% מעל גיל 21 מרגישים בודדים. בדידות קשורה קשר הדוק לבריאות גופנית ונפשית. מחלות לב וכלי דם, דיכאון, פגיעה בתפקוד קוגניטיבי, ירידה באיכות החיים ותמותה מוקדמת הן רק חלק מהשפעות הבדידות(Masi et al., 2011) . תופעה זו כל כך חמורה עד כי ממשלות בריטניה ויפן מינו שר מיוחד לענייני בדידות (Feng & Burt, 2022).

מה היא בדידות

בדידות היא לא להיות לבד- היא להרגיש לבד. רבים נוטים לבלבל בין בידוד חברתי לבדידות. בידוד חברתי מושפע מכמות הקשרים, אדם ללא קשרים חברתיים נמצא בבידוד חברתי. לעומת זאת, בדידות היא תחושה סובייקטיבית של איכות או כמות הקשרים שיש לאדם. גם אדם המוקף באנשים, בין אם בעבודה, בלימודים, בקבוצה או המשפחה יכול להרגיש בודד. איך זה יכול להיות? לתחושת הבדידות שני ממדים עיקריים : בדידות רגשית– חסור בקשר חברתי קרוב. בדידות חברתית– חוסר שייכות, או תחושה שהרשת החברתית הקיימת שלי אינה רחבה מספיק (Hofman et al.,2022). כלומר, כשאדם מרגיש שהיחסים שלו לא קרובים ואיכותיים מספיק או שאין לו מספיק קשרים הוא ירגיש בודד.

מדוע האנושות בודדה כיום יותר מתמיד?

ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים על אופי החיים המודרני כמשפיע מרכזי בעליית תחושת הבדידות בשנים האחרונות. שעות העבודה הרבות, המרדף אחר כסף, שימוש משמעותי ברשתות החברתיות והתנהגויות בריחה (אסקפיזם) כמו צפייה מרובה בטלוויזיה, מרחיקות אותנו אחד מהשני. הרשתות החברתיות ואפשרויות הניידות שמביאה איתה הקידמה מאפשרות לנו נגישות לחיבור אנושי קל יותר מאי פעם, אך קל יותר אינו עמוק יותר. הודעת טקסט או פגישה בזום אינה מחליפה שיחה אישית פנים אל פנים וקשר אינטימי, אותנטי ועמוק. בנוסף, ישנה התרחקות מהחיים הקהילתיים, אנו פחות מכירים את שכינינו או שייכים לקהילה חברתית רחבה. אלו יוצרים פגיעה באיכות הקשר ובתחושת השייכות שלנו ומובילים לחוויה של בדידות, רגשית וחברתית (Lim et al.,2020).

בדידות בקרב ספורטאים

אנו נוטים לדמיין את חייהם של ספורטאי עילית כחיים מלא הרפתקאות והצלחות שבו הם מתענגים מהנאות החיים, מוקפים בחבריהם ומשפחתם התומכת (Fry & Bloyce, 2017). אולם, בשנים האחרונות ספורטאים רבים נותנים לנו הצצה לצד הפחות זוהר של חדר ההלבשה.

ספורטאים ומאמנים רבים מדווחים על תחושות הבדידות הנלוות לחיי הספורט המקצועני. בדצמבר 2014 הBBC- הוציאו גיליון מיוחד העוסק כולו בבדידות " "A Life Less Lonely. במדור הספורט נבחנה סוגיית הבדידות בספורט בעזרת ראיונות עם מגוון ספורטאים, מאמנים ופסיכולוגים בינלאומיים מהשורה הראשונה. תומאס היצלספרגר, כדורגלן אסטון וילה ונבחרת גרמניה לשעבר סיפר בראיונו:

"לקראת סוף הקריירה שלי כשהחיים הפרטיים שלי הפכו חשובים יותר ויותר, קיבלתי את תחושת הבדידות הזו", "היו זמנים שחשבתי שארצה לדבר עם מישהו אבל אני לא יכול. כמובן שאני לא מדבר עם חבריי לקבוצה – אנחנו מדברים על כדורגל, אנחנו לא מדברים על עניינים פרטיים".

השחיין האוסטרלי איאן ת'ורפ, אלוף אולימפי, אלוף עולם ושיאן עולם, שיתף על החוויה שלו ב-"The Guardian": "הייתי מוקף באנשים אבל עדיין הייתה לי הבדידות העזה הזו. ספורט יכול לפעמים לבודד אותך…".

מחקרים שנעשו על בדידות בקרב ספורטאים מסבירים את הפער שבין הדימוי למציאות. ספורטאי העילית אינם חסינים מהבדידות. גורמי הלחץ והאתגרים הרבים שהם מתמודדים איתם, נסיעות תכופות, חוסר תמיכה חברתית, פציעות ופרישה מספורט, יכולים לאיים על בריאותם הנפשית ולהגביר את תחושת הבדידות (Gorczynski et al., 2020).

אורח החיים הנדרש בספורט היחידני עלול להעצים את הבדידות של הספורטאי. נסיעות מרובות, ריחוק מהבית והמשפחה, מיעוט קשרים, קשרים שטחיים עם ספורטאיות וספורטאים לענף ((Fry&Bloyce,2017.

מרגישים בודדים, מה עושים?

• בדידות הוא רגש שיפקוד אותנו באופן לא נדיר ובלתי נמנע במהלך חיינו.

• הגדלת המעגל החברתי והעמקת הקשרים בחיינו יעזרו בהתמודדות עם הבדידות.

• בנוסף, פנייה לטיפול יכול לשנות את התפיסה וההתנהלות שלנו ולכונן מחדש גם קשרים עמוקים ואינטימיים, וגם מערכת קשרים ענפה יותר (Masi et al.,2010).

ביבליוגרפיה:

Cacioppo, J. T., & Cacioppo, S. (2018). The growing problem of loneliness. The Lancet, 391(10119), 426.

Feng, X., & Astell-Burt, T. (2022). Lonelygenic environments: a call for research on multilevel determinants of loneliness. The Lancet Planetary Health, 6(12), e933-e934.

Fry, J., & Bloyce, D. (2017). ‘Life in the travelling circus’: A study of loneliness, work stress, and money issues in touring professional golf. Sociology of Sport Journal, 34(2), 148-159.

Gorczynski, P., & Aron, C. M. (2020). Commentary–social isolation and loneliness in elite athletes during a pandemic. Revista Argentina de Clínica Psicológica, 29(3), 58.

Hofman, A., Overberg, R. I., Schoenmakers, E. C., & Adriaanse, M. C. (2022). Social and emotional loneliness in a large sample of Dutch adults aged 19-65: Associations with risk factors. Psychiatry Research, 313, 114602.

Lim, M. H., Eres, R., & Vasan, S. (2020). Understanding loneliness in the twenty-first century: an update on correlates, risk factors, and potential solutions. Social psychiatry and psychiatric epidemiology, 55, 793-810.

Masi, C. M., Chen, H. Y., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2011). A meta-analysis of interventions to reduce loneliness. Personality and social psychology review, 15(3), 219-266.

Masi, C. M., Chen, H. Y., Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2011). A meta-analysis of interventions to reduce loneliness. Personality and social psychology review, 15(3), 219-266.

Singer, C. (2018). Health effects of social isolation and loneliness. J. Aging Life Care, 28, 4-8.