{מאת: אביב בנבניסטי}
התמכרות לחומרים מוגדרת כמקבץ סימפטומים קוגניטיביים, התנהגותיים ופיזיולוגיים המעידים על כך שהאדם ממשיך להשתמש בחומרים למרות השלכות שליליות משמעותיות הקשורות בשימוש זה (DSM, 2013). כשאנו חווים אירועים רבים המעלים בנו רגשות שליליים כמו עצב, כעס, תסכול, פחד ומובילים אותנו לחוש אי-נוחות פנימית. כשאנחנו לא מצליחים לווסת אותם באופנים יעילים, מתעצם רצון למצוא הקלה ומזור לכאב. לעיתים הניסיון למצוא מפלט נפשי מפני רגשות כואבים, התמודדות עם חוויות שהולמות ומציפות באה לידי ביטוי בהתמכרות (בצורות שונות כגון: סמים, אלכוהול, מין או הימורים).
התמכרויות בספורט מקצועני
בספורט המקצועני התמכרויות הן אינן דבר זר: טייגר וודס, שחקן הגולף המקצועי נעצר ב-2017 בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, הודה בשימוש לרעה בתרופות מרשם (משככי כאבים) ונכנס לטיפול; למאר אודום, שחקן NBA לשעבר נאבק בהתמכרויות לקראק, קוקאין ומריחואנה, וב-2015 נטל מנת יתר שכמעט הרגה אותו; ג'ון דאלי, שחקן גולף מקצועי, נאבק בהתמכרויות לאלכוהול והימורים.
במחקר בקרב ספורטאים בקולג' נמצא כי כמעט 10% דיווחו על צריכת אלכוהול גבוהה ועל בעיות כתוצאה מכך, עוד נמצא קשר בין שימוש גבוה באלכוהול לבין תסמינים פסיכיאטרים ודיכאוניים (Miller et al,2002). מחקר אחר (Cottler et al, 2011) בקרב שחקני פוטבול מקצוענים שפרשו מצא כי יותר ממחציתם (52%) השתמשו באופיאטים (משככי כאבים) במהלך הקריירה שלהם, כאשר 71% מתוכם דיווחו על שימוש לרעה בהם. שכיחות השימוש הנוכחי שלהם באופיאטים הייתה 7% – פי 3 מהשיעור באוכלוסייה הכללית.
במחקר נוסף (Grall-Bronnec et al. ,2016) בקרב ספורטאים מקצוענים נמצא כי 57% מהספורטאים הצהירו כי הימרו לפחות פעם אחת בשנה החולפת וכי 8% הוגדרו עם בעיית הימורים, מספר גבוה בהרבה מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.
גורמים הסיכון הייחודיים בספורט
- סביבתם ותרבותם של הספורטאיות והספורטאים מציבה רף ציפיות גבוה ועלולה להוות גורם נוסף ללחץ בשל חשש לאכזב ולא לעמוד בציפיות (Bauman,2016).
- ספורטאיות וספורטאים נוטים פחות לפנות לטיפול נפשי וחלקם עשויים להשתמש בהתמכרויות שונות כמפלט לכאב הנפשי אותו הם חווים (Reardon Creado,2014).
- ספורטאיות וספורטאים הסובלים מפציעות פיזיות עשויים להשתמש בתרופות מרשם, סמים או מריחואנה כדי להקל על כאב. לעיתים ההתמכרות מתחילה משימוש במשככי כאבים לפציעה, והשימוש לרעה בתרופות אלו מתפתח בהמשך (Reardon Creado,2014).
מדוע חשוב להעלות את המודעות להתמכרות בספורט התחרותי
- במטרה להוריד את הסטיגמה סביב קשיים נפשיים הנתפסים לעתים רבות כדבר שלילי. זאת מכיוון שקיים קושי לדבר על הקשיים הנפשיים בספורט (Bauman,2016).
- מכיוון שקשיחות נפשית ובריאות נפשית נתפסים לעיתים רבות כמונחים סותרים בעולם הספורט המקצועני. פנייה לעזרה עלולה לחשוף את הספורטאי.ת לסיכונים של אובדן זמן משחק, אובדן של תפקיד או חוזה. ההשלכות השליליות של להיראות כ"חלש.ה מנטלי" עולות על התמריצים לבקש עזרה בה טמון הפוטנציאל להירפא ולהשתפר לבסוף (Bauman,2016).
- הגישה לטיפול נפשי צפויה להיות מוגבלת אם ספורטאיות וספורטאים לא ירגישו שהתרבות בארגוני הספורט תומכת בנושאים אלה (Sebbens et al ,2016).
לכן, על האגודות וצוותי האימון ליצור סביבה מכילה ותומכת במועדונים, למנות אחראים על בריאות הנפש באגודות, ולתמוך באפשרויות טיפול מתוך אחריות לא רק לתפקודם אלא גם לבריאותם הנפשית של הספורטאיות והספורטאים.
בבליוגרפיה:
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.).
Bauman, N. J. (2016). The stigma of mental health in athletes: are mental toughness and mental health seen as contradictory in elite sport?. British Journal of Sports Medicine, 50(3), 135-136.
Cottler, L. B., Abdallah, A. B., Cummings, S. M., Barr, J., Banks, R., & Forchheimer, R. (2011). Injury, pain, and prescription opioid use among former National Football League (NFL) players. Drug and alcohol dependence, 116(1-3), 188-194.
Grall-Bronnec, M., Caillon, J., Humeau, E., Perrot, B., Remaud, M., Guilleux, A., … & Bouju, G. (2016). Gambling among European professional athletes. Prevalence and associated factors. Journal of Addictive Diseases, 35(4), 278-290
Miller, B. E., Miller, M. N., Verhegge, R., Linville, H. H., & Pumariega, A. J. (2002). Alcohol misuse among college athletes: self-medication for psychiatric symptoms?. Journal of Drug Education, 32(1), 41-52
Reardon, C. L., & Creado, S. (2014). Drug abuse in athletes. Substance abuse and rehabilitation, 5, 95.
Sebbens, J., Hassmén, P., Crisp, D., & Wensley, K. (2016). Mental health in sport (MHS): improving the early intervention knowledge and confidence of elite sport staff. Frontiers in psychology, 7, 911.
| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים | 