| מֵעֵבֶר לספורט | קודם א.נשים | אחר כך ספורטאיות וספורטאים |

{מאת: אורי גליק}

ספורטאיות וספורטאים מקצוענים נדרשים לאיכויות פיזיות גבוהות הדורשות משטר אימונים קפדני, עקבי וקשה, אשר יוצר לחצים רבים. משטר אימונים שכזה דורש איכויות אישיותיות, אך לא פחות מכך, תמיכה חברתית. מדוע? מכיוון שזו משפיעה באופן ישיר על בריאותם של הספורטאיות והספורטאים, ומאחר והיא ממתנת את השפעותיו השליליות של הלחץ (Shang & Yang, 2021). תמיכה חברתית היא המשאבים אותם מספקים לנו אנשים אחרים (Cohen & Syme, 1985), והיא כוללת 3 סוגי תמיכה עיקריים: רגשית, אינסטרומנטלית ותמיכה באמצעות אספקת אינפורמציה (Helgeson, 1993).

קשרים חברתיים מספקים את הצורך בשייכות ותורמים לתחושת הערך העצמי שלנו. תחושה חברתית הינה כה חשובה, עד כי היא מהווה את אחד הגורמים המרכזיים למוטיבציה ותפקוד אנושי ע"פ תיאוריית ההכוונה העצמית ((Self-Determination theory; Deci & Ryan, 1980; 2000. התיאוריה מדגישה שלושה צרכים בסיסיים למוטיבציה אנושית: מסוגלות, אוטונומיה ושייכות. שייכות מתייחסת לרצון להרגיש דאגה, חיבור ואהבה מצד האחר. אותו חיבור גורם לנו להרגיש חלק ממשהו אנושי, שייכים לקבוצה וחלק ממארג חברתי.

לראייה עד כמה חשובה תמיכה לספורטאיות וספורטאים, ניתן לראות כיצד ניימאר, אחד משחקני הכדורגל הגדולים בעולם אשר חתום על חוזי עתק, אינו מוותר אף פעם על חבורת ה-LOS TOISS"". אותה חבורה מונה מספר חברי ילדות קרובים שלו ונמצאת תחת אותם חוזים בקבוצות הענק בהן הוא משחק, מה שמעיד על החשיבות שהוא מייחס ליצירת סביבה תומכת. החבורה מקבלת שכר, נוכחת באימונים ומצטרפת לכל המשחקים בהם הוא לוקח חלק. החבורה נועדה ללוות את ניימאר ולספק לו תמיכה מתמדת בכל מקום ושלב בקריירה שלו כשחקן.

מקורות התמיכה החשובים לספורטאיות וספורטאים

התמיכה בספורט יכולה להגיע ממספר רב של מעגלים הכוללים בתוכם משפחה, חברים, ספורטאיות וספורטאים אחרים, צוות מקצועי ופסיכולוגי. התמיכה מצד אותם המעגלים ממלאת תפקיד בהפחתת ההיבטים השליליים של הלחץ, באופן שמטיב עם רווחתם הנפשית של הספורטאיות והספורטאים ואף משפר את תפקודם בספורט ומחוצה לו. על הספורטאיות והספורטאים להקפיד לשמור על מקורות תמיכה רבים, זאת בניגוד למצב של הצטמצמות והישענות על תמיכה חברתית בהקשר הבלעדי של הספורט (חברי או חברות הקבוצה וצוות האימון). מדוע? מכיוון שהסתמכות על תמיכה שמקורה בספורט בלבד, תלויה בביצוע ספורטיבי פעמים רבות, הצלחות והפסדים. לעומת זאת, הסתמכות על מקורות תמיכה שאינם קשורים לעולם זה, מאפשרת גם במקרים של הצלחות ובעיקר בכישלונות, לקבל התייחסות מלאה יותר לערך של הספורטאית או הספורטאי כאדם. בנוסף, פעמים רבות מקורות תמיכה מחוץ לספורט מאפשרים ביטוי רגשי מלא יותר. זאת, מכיוון שבניגוד לשיח בסביבת הספורט אשר מתרכז פעמים רבות במטרות וביצועים, השיח מחוץ לסביבה זו מתרכז בהיבטי חיים מגוונים יותר, ולכן מאפשר שיתוף בחוויה המלאה של הספורטאיות והספורטאים.

מהם מקורות התמיכה מחוץ לספורט שחשוב לתחזק במהלך קריירה ספורטיבית?

הקבוצה, חברי האימון וצוות האימון מהווים נדבך משמעותי בתמיכה החברתית של הספורטאיות והספורטאים. בנוסף עליהם, אבקש להדגיש מקור תמיכה נוסף אשר ראוי שלא להזניחו ולתחזקו על מנת להנות מתמיכה מגוונת ושאינה בהכרח מגיעה מעולם הספורט- תמיכה משפחתית.

תמיכה משפחתית

בני המשפחה הם האנשים איתם אנו מקיימים בדרך כלל יחסים בין אישיים קרובים ומשמעותיים (Thompson, 2010). יחסים אלו עשויים לספק לספורטאיות ולספורטאים מקום בטוח לשתף בתחושותיהם, ולפרוק מתח רב הנוצר בסביבה הדרשנית של הספורט התחרותי. ספורטאיות וספורטאים צעירים מתמודדים עם מתח רב והתמיכה שאלו מקבלים מהוריהם עוזרת להם להפחית את רמות הלחץ (Leff & Hoyle, 1995). המעגלים הקרובים להם הינם בעלי השפעה משמעותית על תפקודם ורווחתם הנפשית, והתמודדותם עם לחצים. בצורתה החיובית, הסביבה המשפחתית עשויה לספק מקום פחות שיפוטי ויותר אמפתי, אשר בשונה מעולם הספורט, אינו עסוק באיכות הביצוע אלא בדאגה אכפתית. בנוסף, התא המשפחתי עשוי להפחית ולנטרל את רעשי הרקע המלווים בלחץ ומחשבות שליליות בספורט. כך, תוכל המשפחה לאפשר לספורטאית והספורטאי להרגיש טוב גם כאדם וגם כספורטאי הניגש לתפקוד בספורט המקצועני. אולם, תמיכה משפחתית איננה תמיד חיובית, מאחר והיא תלויה בטיב הקשר עם ההורים (Leff & Hoyle, 1995). תמיכה משפחתית עבור ספורטאיות וספורטאים צעירים עלולה להיות גם מקור מתח ולחץ, כשהיא קשור בציפיות גבוהות.

מהי הייחודיות של תמיכה משפחתית?

המערכת המשפחתית מהווה את הסביבה החברתית העיקרית בה מפתחים הספורטאיות והספורטאים זהות, הערכה עצמית ומוטיבציה להצלחה הספורט (Hellstedt, 2005). חייהם של ספורטאיות וספורטאים רבים מתאפיינים בשינויים תמידיים כמו שינוי מועדון, מעבר פיזי ופציעה משביתה. שינויים אלו קוטעים מערכות תמיכה שונות כמו מאמן, פסיכולוג ספורט מטעם המועדון, חברי קבוצה ואנשי מקצוע רבים אשר פוגשים את הספורטאיות והספורטאים במסגרת קבוצתית. מערכת התמיכה המשפחתית מהווה תשתית תמיכה שאינה נקטעת כתוצאה מהשינויים אותם עוברים הספורטאיות והספורטאים. המערכת נשארת יציבה, קבועה ותומכת ומלווה אותם בכל השינויים הללו. רציפות זו עשויה לספק לספורטאיות והספורטאים את הידיעה כי מקור תמיכה זה בטוח ונמצא עבורם בכל תרחיש.

בראיון לעיתונות, ונוס וויליאמס מסרה מסר לנערות ספורטאיות ואמרה כי ההשקעה והאמונה תביא לבניית הביטחון העצמי שלהן. דבר זה, יתקיים במידה והספורטאיות יקיפו עצמן במשפחתן שתהווה מקור תמיכה משמעותי. עוד הוסיפה כי באמצעות התמיכה הזו ניתן להשיג הכל והשמיים הם הגבול (Bradbury, 2021). דברים אלו למעשה מסמלים את הצד החיובי של התמיכה המשפחתית. מדבריה, ניתן להבין עד כמה התמיכה שקיבלה ממשפחתה היא זו שתרמה במידה רבה לבניית הביטחון העצמי שלה ולהצלחתה בספורט. אותה תמיכה, שהלכה איתה ללא תנאים העניקה לה רבות לאורך הדרך, וממחישה עד כמה סוג תמיכה זה הינו ייחודי ומתקיים ללא תלות.

ביבליוגרפיה:

Bradbury, s' (2021, November 19). "Always believe in yourself, never doubt": Vanus Williams, Serena Williams, Will smith and the cast on the making of king Richard". The UP coming. https://www.theupcoming.co.uk/2021/11/19/always-believe-in-yourself-never-doubt-venus-williams-serena-williams-will-smith-and-cast-on-the-making-of-king-richard /

Cohen, S., & Syme, S. L. (1985). Issues in the study and application of social support. Social support and health, 3, 3-22.

Deci, E. L., & Ryan, R. M. (1980). Self-determination theory: When mind mediates behavior. The Journal of mind and Behavior, 1(1), 33-43.

Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The" what" and" why" of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological inquiry, 11(4), 227-268.‏

Helgeson, V. S. (1993). Two important distinctions in social support: kind of support and perceived versus received 1. Journal of applied social psychology, 23(10), 825-845.

Hellstedt, J. (2005). Invisible players: A family systems model. Clinics in sports medicine, 24(4), 899-928.‏

Leff, S. S., & Hoyle, R. H. (1995). Young athletes' perceptions of parental support and pressure. Journal of youth and adolescence, 24(2), 187-203.‏

Shang, Y., & Yang, S. Y. (2021). The effect of social support on athlete burnout in weightlifters: The mediation effect of mental toughness and sports motivation. Frontiers in Psychology, 1408.

Thompson, J. (2010). Social Support and Minority Student-Athletes. Journal of Issues in Intercollegiate Athletics.